תנ"ך על הפרק - ירמיה ל - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ירמיה ל

430 / 929
היום

הפרק

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּתָב־לְךָ֗ אֵ֧ת כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֵלֶ֖יךָ אֶל־סֵֽפֶר׃כִּ֠י הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְ֠שַׁבְתִּי אֶת־שְׁב֨וּת עַמִּ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וִֽיהוּדָ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה וַהֲשִׁבֹתִ֗ים אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לַאֲבוֹתָ֖ם וִֽירֵשֽׁוּהָ׃וְאֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶל־יְהוּדָֽה׃כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה ק֥וֹל חֲרָדָ֖ה שָׁמָ֑עְנוּ פַּ֖חַד וְאֵ֥ין שָׁלֽוֹם׃שַׁאֲלוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ אִם־יֹלֵ֖ד זָכָ֑ר מַדּוּעַ֩ רָאִ֨יתִי כָל־גֶּ֜בֶר יָדָ֤יו עַל־חֲלָצָיו֙ כַּיּ֣וֹלֵדָ֔ה וְנֶהֶפְכ֥וּ כָל־פָּנִ֖ים לְיֵרָקֽוֹן׃ה֗וֹי כִּ֥י גָד֛וֹל הַיּ֥וֹם הַה֖וּא מֵאַ֣יִן כָּמֹ֑הוּ וְעֵֽת־צָרָ֥ה הִיא֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וּמִמֶּ֖נָּה יִוָּשֵֽׁעַ׃וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻ֣ם ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אֶשְׁבֹּ֤ר עֻלּוֹ֙ מֵעַ֣ל צַוָּארֶ֔ךָ וּמוֹסְרוֹתֶ֖יךָ אֲנַתֵּ֑ק וְלֹא־יַעַבְדוּ־ב֥וֹ ע֖וֹד זָרִֽים׃וְעָ֣בְד֔וּ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְאֵת֙ דָּוִ֣ד מַלְכָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָקִ֖ים לָהֶֽם׃וְאַתָּ֡ה אַל־תִּירָא֩ עַבְדִּ֨י יַעֲקֹ֤ב נְאֻם־יְהֹוָה֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מוֹשִֽׁיעֲךָ֙ מֵֽרָח֔וֹק וְאֶֽת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲקֹ֛ב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה לְהֽוֹשִׁיעֶ֑ךָ כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָֽל־הַגּוֹיִ֣ם ׀ אֲשֶׁ֧ר הֲפִצוֹתִ֣יךָ שָּׁ֗ם אַ֤ךְ אֹֽתְךָ֙ לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֙יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ׃כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה אָנ֣וּשׁ לְשִׁבְרֵ֑ךְ נַחְלָ֖ה מַכָּתֵֽךְ׃אֵֽין־דָּ֥ן דִּינֵ֖ךְ לְמָז֑וֹר רְפֻא֥וֹת תְּעָלָ֖ה אֵ֥ין לָֽךְ׃כָּל־מְאַהֲבַ֣יִךְ שְׁכֵח֔וּךְ אוֹתָ֖ךְ לֹ֣א יִדְרֹ֑שׁוּ כִּי֩ מַכַּ֨ת אוֹיֵ֤ב הִכִּיתִיךְ֙ מוּסַ֣ר אַכְזָרִ֔י עַ֚ל רֹ֣ב עֲוֺנֵ֔ךְ עָצְמ֖וּ חַטֹּאתָֽיִךְ׃מַה־תִּזְעַק֙ עַל־שִׁבְרֵ֔ךְ אָנ֖וּשׁ מַכְאֹבֵ֑ךְ עַ֣ל ׀ רֹ֣ב עֲוֺנֵ֗ךְ עָֽצְמוּ֙ חַטֹּאתַ֔יִךְ עָשִׂ֥יתִי אֵ֖לֶּה לָֽךְ׃לָכֵ֞ן כָּל־אֹכְלַ֙יִךְ֙ יֵאָכֵ֔לוּ וְכָל־צָרַ֥יִךְ כֻּלָּ֖ם בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ וְהָי֤וּ שֹׁאסַ֙יִךְ֙ לִמְשִׁסָּ֔ה וְכָל־בֹּזְזַ֖יִךְ אֶתֵּ֥ן לָבַֽז׃כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ וּמִמַּכּוֹתַ֥יִךְ אֶרְפָּאֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֤י נִדָּחָה֙ קָ֣רְאוּ לָ֔ךְ צִיּ֣וֹן הִ֔יא דֹּרֵ֖שׁ אֵ֥ין לָֽהּ׃כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִי־שָׁב֙ שְׁבוּת֙ אָהֳלֵ֣י יַֽעֲק֔וֹב וּמִשְׁכְּנֹתָ֖יו אֲרַחֵ֑ם וְנִבְנְתָ֥ה עִיר֙ עַל־תִּלָּ֔הּ וְאַרְמ֖וֹן עַל־מִשְׁפָּט֥וֹ יֵשֵֽׁב׃וְיָצָ֥א מֵהֶ֛ם תּוֹדָ֖ה וְק֣וֹל מְשַׂחֲקִ֑ים וְהִרְבִּתִים֙ וְלֹ֣א יִמְעָ֔טוּ וְהִכְבַּדְתִּ֖ים וְלֹ֥א יִצְעָֽרוּ׃וְהָי֤וּ בָנָיו֙ כְּקֶ֔דֶם וַעֲדָת֖וֹ לְפָנַ֣י תִּכּ֑וֹן וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַ֖ל כָּל־לֹחֲצָֽיו׃וְהָיָ֨ה אַדִּיר֜וֹ מִמֶּ֗נּוּ וּמֹֽשְׁלוֹ֙ מִקִּרְבּ֣וֹ יֵצֵ֔א וְהִקְרַבְתִּ֖יו וְנִגַּ֣שׁ אֵלָ֑י כִּי֩ מִ֨י הוּא־זֶ֜ה עָרַ֧ב אֶת־לִבּ֛וֹ לָגֶ֥שֶׁת אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃וִהְיִ֥יתֶם לִ֖י לְעָ֑ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃הִנֵּ֣ה ׀ סַעֲרַ֣ת יְהוָ֗ה חֵמָה֙ יָֽצְאָ֔ה סַ֖עַר מִתְגּוֹרֵ֑ר עַ֛ל רֹ֥אשׁ רְשָׁעִ֖ים יָחֽוּל׃לֹ֣א יָשׁ֗וּב חֲרוֹן֙ אַף־יְהוָ֔ה עַד־עֲשֹׂת֥וֹ וְעַד־הֲקִימ֖וֹ מְזִמּ֣וֹת לִבּ֑וֹ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים תִּתְבּ֥וֹנְנוּ בָֽהּ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. פירוש מהצרה עצמה תבא הישועה וז"ש וממנה יושע. א"נ וממנה קאי לשכינה כמ"ש בזהר הקדוש ועמה יפקון: כי הנני מושיעך מרחוק. אפשר רחו"ק גימטריא שדי הרומז ליסוד שיתבררו כל ניצוצי הקדושה וז"ש ואת זרע"ך מארץ שבים: ושב יעקב ושקט ושאנן. אפשר ושב ישוב בתשובה ואז זדונות נעשות כזכיות ושקט ושאנן כי במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ופירשו המפרשים כי הצדיקים יש להם רמ"ח מצות עשה. ובעלי תשובה נוסף עליהם שס"ה מצות עשה כי כל העבירות נעשו זכיות וזה אי אפשר לצדיקים. וז"ש ושב יעקב וידוע דוי"ו בראש תיבה נדרשת כשני תיבות כמשז"ל יתן ויחזור ויתן וזהו שב ושב לרמוז דשב מיראה שב מאהבה ואז זדונות נעשות כזכיות ושקט על רמ"ח מצוות עשה פשוטות ושאנן על העבירות שנעשות כזכיות. ואין מחריד שנמחו המקטרגים ולא נשאר מקטרג. ואפשר לרמוז ואתה אל תירא עבדי יעקב וכו' שירמוז על יעקב אבינו עליו השלום שעשו אומר שנשא שתי אחיות כמשז"ל שגם לעת"ל יאמר כן לז"א אל תירא מזה חדא עבדי גימטריא אלהים רמז שנקרא אלהים ומותר בשתי אחיות כמ"ש בדרושים מיסוד רז"ל. ועוד יעקב הלא תראה שגם שקראתיך ישראל נשאר שם יעקב והיינו כדי לרמוז היתר שתי אחיות יו"ד כנגד רחל שהיא נגד מ' שהיא עשירית עקב כנגד לאה בסוד עקב ענוה במ"ש רבינו האר"י זצ"ל. ואל תחת ישראל על גלות בניך כי הנני מושיעך כי ישועת בניו היא ישועתו מרחו"ק גימטריא שדי בזכות שתקנת ג"ע דאדה"ר ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב: אנוש לשברך וכו'. אפשר במ"ש הטור א"ה סימן ע"ט משם בעל העיטור דאשת איש אין חייב בעלה לרפאתה אלא ברפואה שאין לה קצבה. והרמב"ם והרא"ש פליגי דבאשת איש אין חילוק אך באלמנה אין חייבין היורשין ברפואה שיש לה קצבה. וכתב הריטב"א ז"ל הביאו בשיטה מקובצת בכתובות דף נ"ב דהא דחייב לרפאתה היינו אם לא בא החולי בפשיעתה אבל בא מחמת פשיעתה אינו חייב. ושם בשיטה מקובצת כתב משם הגאונים פי' אין לו קצבה ויש לו קצבה היינו אם הרופא יש לו שכר קצוב או אין שכרו קצוב ע"ש וידוע דיש לנו עם ה' כ"י דין אשה ובעלה ולדעת הרב העיטור אף שחוליינו ארוך ומקרי דבר שאין לו קצבה כמ"ש בהגהת דרישה סי' ע"ט ומהר"ר אליהו בפי' ירושלמי פ' מי שמת מ"מ לגבי בעל שהוא ה' כביכול יש לו קצבה וא"כ לדעת העיטור אינו חייב ברפואתנו ועוד שהחולי בא על ידי פשיעתנו. וז"ש אנוש לשברך נחלה מכתך והוא חולי ארוך דבעלמא מקרי אין לו קצבה אך אין דן דינך למזור כי לגבי דידי יש לו קצבה מקרי. ועוד רפואות תעלה אין לך שהחולי בא מחמת פשיעה וכמ"ש על רוב עונך וכו' וזהו לך לאפוקי אשה דעלמ' דהחולי לא בא על ידי פשיעתה. ועל זה אמר כי אעלה ארוכה לך וממכותיך שאת היית סיבה ע"י פשיעתך ארפאך וכי תימא דהוי דבר שיש לו קצבה ולדעת העיטור אינו חייב הבעל לז"א ארפאך נאם ה' אני הרופא ואני רופא חנם ולא שייך דין זה כי פירוש יש לו קצבה או אין לו קצבה הוא על שכר הרופא והכא אידי ואידי חד שיעורא. ועוד דאין הלכה כהרב העיטור ובאשת איש בכל גונא חייב ואת אשתי כי נדחה קראו לך ולא אלמנה. ומ"ש וממכותיך ארפאך אפשר לומר עוד במשז"ל דהקב"ה מכה באזמל ומרפא באזמל והובא בס' דעת זקנים בתוס' ריש מקץ. וזש"ה ועזר מצרי"ו תהיה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך